הורדת הגיל המינימאלי לקבלת רישיון הנהיגה
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און - מובילי היוזמה להעלאת גיל הנהיגה המינימאלי לגיל 18 – מתנגדים, נחרצות, להחלטת שר התחבורה להוריד את גיל הנהיגה והעמדתו על גיל 16 ו- 9 חודשים.
עורכי הדין טוענים, כי למרות מאות הרוגים בכבישים מידי שנה - משרד התחבורה ממשיך ל"זגזג".
בכל פעם משקיע משרד התחבורה סכומי עתק בתוכניות חדשות, שלגישתו יביאו להורדה במספר הנפגעים בתאונות הדרכים, ובכל פעם מחדש גונז את התוכניות, וממציא חדשות.
כספי ציבור יורדים לטמיון, מספר התאונות ומספר הנפגעים ממשיכים לטפס בהתמדה, ומשרד התחבורה משנה דעתו כזיקית לעניין האופן בו יש לטפל בעניין.
עורכי הדין טוענים, כי לפני שנתיים בדיוק הודיע שר התחבורה, שאם מספר הצעירים הנפגעים בתאונות דרכים לא יפחת דרמטית – תבוטל הפריבילגיה של רישיון נהיגה בגיל צעיר, ומשרד התחבורה יעלה את הגיל בו ניתן לקבל רישיון נהיגה.
מספר הנפגעים הצעירים לא פחת, כי אם ההיפך הגמור.
או אז השקיע משרד התחבורה סכומים נכבדים מאוד בפיתוח תוכנית "בומבסטית" בכל הנוגע לרפורמה בלימודי נהיגה – לפי תוכנית זו, הגיל לקבל רישיון נהיגה לא ישתנה, ואולם במקום לימוד נהיגה עיוני עצמאי ולימוד מעשי עם מורה "פרטי" – יוקמו ברחבי הארץ מרכזי לימוד נהיגה, בהם יעברו צעירים לימודים עיוניים ומעשיים.
והנה עכשיו, "מזגזג" משרד התחבורה פעם נוספת. הפעם בדעת משרד התחבורה לאפשר קבלת רישיון נהיגה בגיל צעיר יותר מהמותר כיום, ובמקביל – לגנוז את התוכניות להקמת מרכזים ללימודי נהיגה.
כך, מספר הנפגעים בתאונות הדרכים רק הולך ועולה בהתמדה מידי שנה, ומשרד התחבורה משנה שוב ושוב את תוכניותיו לעניין האופן בו יש לטפל בתופעה הנוראה.
עכשיו מעוניין שר התחבורה לחייב תקופת ליווי למשך 6 חודשים של נהגים צעירים ע"י מבוגרים. מעניין אם משרד התחבורה ישנה פעם נוספת את דעתו ותוכניותיו, לאור העובדה, שמומחי בטיחות מזהירים, שגם תוכנית זו של משרד התחבורה גרועה ביותר, שכן מבוגרים עלולים להטמיע בנהגים חדשים הרגלים מוטעים, ואף מסוכנים.
בנוסף, אין למשרד התחבורה כל יכולת לפקח בפועל על הליווי, ואין דרך שבה יוכל משרד התחבורה לאכוף את הדרישות בעניין הליווי.
אם אין באמתחתו של שר התחבורה דרך אמיתית לצמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים, משמעות הדבר שאין הוא מסוגל לבצע את תפקידו, ועליו לפנות את מקומו לטובת מי שיכול לעמוד במשימה.
הצעד החדש , בו מנסה שר התחבורה לנקוט , מסוכן גם מבחינה נוספת :
לפני מספר חודשים הועברה לדיון בפני וועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של הכנסת , לפיה יועלה הגיל המינימלי לנהיגה ברכב ל – 18.
כך, ככל שיאושר החוק, תקבע הכנסת את הגיל המינימלי לנהיגה ברכב, ותעמידו על 18 שנה.
מספר ההרוגים בתאונות דרכים בארץ גבוה יותר מאשר ההרוגים בכל מלחמות ישראל גם יחד.
הטיפול בסוגייה כואבת זו צריך להיות רציני, ולא חובבני.
אין די בהשקעת כספי ציבור, בסכומים נכבדים מאוד, לצורך כתיבת תוכניות, מבלי שקדמה להן בדיקה מעמיקה, פירסום תוכניות אלה בכלי התקשורת וגניזתן כל אימת שמתברר שגם תוכניות אלה, כקודמותיהן, אינן מהוות בשורה לשינוי המצב הנורא בתחום זה בישראל.
כאמור, את היוזמה להעלאת הגיל המינימלי לנהיגה, לגיל 18, הובילו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און. עורכי הדין טענו, כי מבדיקה שערכו הסתבר, שבשנת 2010 אירעו לכל הפחות 71 תאונות מדווחות, בהן היו מעורבים נהגים בגילאי 18-17,
כאשר לכל הפחות 6 תאונות מבין 71 תאונות אלה הוגדרו כקשות במיוחד.
עורכי הדין בר - און וכהן טענו, כי נתון של 71 תאונות בשנה, בהן מעורבים נהגים בגילאי 18-17, כדאי וצריך להוות תמרור אזהרה, וכי כל התאונות האלה יכולות היו להימנע.
עורכי הדין בר - און וכהן הסבירו, כי על כפות המאזניים מונחים -
מחד גיסא – מניעת עשרות תאונות דרכים בשנה, בחלקן קשות, בהן מעורבים בני נוער ;
ומאידך גיסא – העדר שיקול כלשהו בעד התרת נהיגה בגיל פחות מ- 18 שנה.
לטענת עורכי הדין, בעידן בו תאונות הדרכים מאכלות כל חלקה טובה, ובמיוחד כאשר בני נוער הנוהגים ברכב מעורבים בנתח עצום מכלל תאונות הדרכים, הגיעה השעה להעלות את הגיל המינימלי לנהיגה, ל- 18 שנה, לעניין כל כלי הרכב.
עורכי הדין הביאו בפני שר התחבורה את הנתונים הרלבנטיים והדגישו, כי במדינות כדוגמת סין, הודו, יפן, דנמרק, צרפת, גרמניה, הולנד, איטליה, שבדיה ורבות אחרות – גיל המינימום לנהיגה הינו 18 שנה.
תחילה, הסתפקה לשכת שר התחבורה, במכתבה, בחלוקת תשבוחות לעורכי הדין על מעורבותם, ובהבטחה, כי הצעותיהם תועברנה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
לאחר שבפועל, דבר לא נעשה – המשיכו עורכי הדין בהובלת היוזמה האמורה, ודרשו כי שר התחבורה יפעל לתחיקת תקנות חדשות, המעלות את הגיל המינימלי לנהיגה ל- 18 שנה.
למרבה השמחה, המאבק הממושך נשא פרי, ולעת הזו הועברה הצעת חוק מתאימה לדיון בפני וועדת השרים לענייני חקיקה.
לעת הזו מנסה שר התחבורה, בתוכניתו החדשה, שעומדת בסתירה לתוכניותיו הקודמות ולהצהרותיו הקודמות (שנגנזו כולן) – לעקוף את הכנסת ואת החקיקה בנושא.
כך, שר התחבורה מנסה לקבוע, בעזרת תקנה שיוציא משרדו, גיל צעיר יותר להוצאת רישיון נהיגה מכפי הקיים היום.
שר התחבורה לא המתין לגמר הדיון בעניין בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולכך שהכנסת תקבע בחוק את הגיל המינימלי לנהיגה.
כבוד השר הזדרז לגנוז את תוכניותיו הקודמות ל"מלחמה בתאונות הדרכים", ומתעתד להעמיד את הכנסת, ואת הציבור בישראל, בפני עובדה מוגמרת, לפיה ניתן יהיה לקבל רישיון נהיגה כבר בגיל 16 ותשעה חודשים.
מאחר והשוני בין המצב הקיים היום (קבלת רישיון בגיל 17) לבין זה שמבקש שר התחבורה לקבוע (קבלת רישיון בגיל 16 ותשעה חודשים) הינו זניח, מתקבל הרושם, כאילו מטרת השינוי אינה אלא בכדי שהזכות לקבוע את הגיל המינימלי להוצאת רישיון נהיגה תישאר בידי שר התחבורה, ולא בידי הכנסת.
התיכוניסטים של היום הם המצביעים בקלפי של מחר.
כולם רוצים רישיון נהיגה בגיל צעיר ככל האפשר. מתאווים ממש "להחזיק כבר את ההגה בידיים".
לאור הביקורת הנוקבת שמותחים מומחים לבטיחות על תוכניתו החדשה של משרד התחבורה, יש רק לקוות, שלא שיקולים של פופוליזם ופוליטיקה הולידו תוכנית זו, ומישהו שם חושב בטרם הוא משגר הודעה לתקשורת על עוד תוכנית "מהפכנית", שתיגנז כקודמותיה.
